מהי הדרך שבה אנו מייצגים לעצמנו כיום את הזהות, את האנושיות, את המגדר, את הטבע, וגם את הדמוקרטיה, את היחס לזר, את מהותו של הידע, את תכלית המשפט – כל אלה לא נגזרים ממידע אובייקטיבי אלא מ"אידאולוגיה" המתכננת לשנות את הסדר החברתי והפוליטי ובעיקר את האנושי, לטובתו של מעמד שליט חדש ושונה שלא נראה כמותו? כל תקופה מבקשת לגבש את עֶקרון השלטון, אך האידאולוגיה הפוסט־מודרניסטית מציגה את עצמה כגורם של חופש שאיש מעולם לא העלה על דעתו, כעצם ביטויה של הדאגה האתית, כהתגלמות הדמוקרטיה. ההפך הגמור ממה שמתרחש הלכה למעשה. מן ההיבט של הסוציולוגיה של הידע, שמואל טריגנו מנסה לזהות את מוקדי הכוח ואת הסדר הסמלי החדש שאותה אידאולוגיה מבססת, במטרה להבין את ההקשר שבו היא התפתחה ואת מה שהיא מבטיחה לנו לעתיד לבוא – וכבר בימים אלה. הספר זכה ב"פרס החצופים" (2013) מטעם היומון הצרפתי לה פיגארו. שמואל טריגנו (נו' 1948), ראש האוניברסיטה העממית המשודרת ללימודי היהדות. בוגר החוג למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית, ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת פריז. טריגנו הקים בפריז את "המכללה ללימודי היהדות של ארגון כי"ח" ואת "המכון לחקר העם היהודי"; וכן ייסד וערך שני כתבי עת (פרדס וקונטרוברסיה). בין ספריו שתורגמו לעברית: האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה (מכון בן גוריון, 2009); גבולות אושוויץ, נזקי חובת הזיכרון (רסלינג, 2016); סוף היהדות בארצות האסלאם (כרמל, 2018); המדינה היהודית מעבר לנורמליות (כרמל, 2020).