זהו סיפור על אהבה נכזבת בין ילדה נבונה, עצובה וזנוחה לבין אמה הנוקשה והזועמת, שאליה היא כמהה ובדרישותיה הבלתי אפשריות היא נאבקת לעמוד. זהו גם סיפורה של שושלת נשים קשות ומרות, החל מימי מלחמת העולם השנייה בגרוזיה הססגונית ועד שנות השמונים בחיפה האפרורית. גיבורת הספר מגוללת את סיפור חייהן של אמה וסבתה, המתובל בריחות ובטעמים המכשפים, המסתוריים והרחוקים של רחוב ג'אפרידזה שבעיר כותאיסי, בהווי יהודי גרוזיה ובמעשיות מאוצר הספרות הגיאורגית. במקביל נפרשת ילדותה של הבת הדחויה, השנואה והמוכה, המנסה, מתוך סיפור חייה של אמה, להעניק משמעות לחייה שלה ולמצוא נואשות מפתחות ללבה הקר של אמה. ספר הביכורים של מגי אוצרי הוא יצירה חשובה ובשלה להפתיע, השופכת אור מכאיב על סיפורה של קהילה ייחודית מנקודת מבט נשית ופמיניסטית מפוכחת, מלאת אכזריות וחמלה. בעברית חושנית ועשירה היא מפליאה לתאר רגעים של יופי ועליבות כאחד, ומוסיפה נדבך חיוני ומקורי מאוד לסיפור ההגירה הגדול. שתי השמשות של דדיקה הוא סיפור ישראלי מאוד, ובה בעת גם סיפור פרטי מאוד על משפחה אחת וילדה קטנה אחת. מגי (מרגלית) אוצרי, ילידת חיפה, 1983. בתם של נטלה ויוסף אוצרי (לשעבר, אוצ'רשווילי), שעלו לישראל מגרוזיה בשנת 1973. כיום חיה עם בן זוגה בתל אביב ולומדת לקראת תואר שלישי במשפטים בהנחייתם של פרופ' מנחם מאוטנר ופרופ' אסא כשר. עבודת הדוקטורט שלה תעסוק בשאלת המוסריות של הומור פוגעני.