ספרה של טליה שגיב בוחן את הסוגיה העדתית מנקודת מבט חדשה, שאינה מחויבת לשיח הפוליטי, החברתי והתרבותי השכיח. הוא מתבסס על סיפורי חיים של מרואיינים רבים ממוצא עדתי מעורב. מאלה עולה שורה של שאלות והיבטים מהותיים של חיי הפרט והמשפחה, אשר דרכם ניבטת אלינו העדתיות על כאבי הלב שלה. לאנשים המוגדרים כ"מעורבים" נקודת מבט ארכימדית מרתקת על שאלות של מוצא, אתניות, אפליה, גזענות ומעמד. ויש להם גם מה לומר על לוויות, חתונות, מוסיקה ישראלית ועיצוב פנים. הספר 'חצי חצי' משופע בקטעי ראיונות קולחים, מרתקים ונוגעים ללב, ומציע ניתוח המעמיד את דברי המרואיינים בהקשר חברתי עשיר, מורכב ורווי סתירות ופרדוקסים. "אני אומר שאני ישראלי, שנולדתי בארץ. אז אומרים לי – אוקי, אז תגיד מאיפה ההורים שלך! אז ישאלו אוקי, אז מאיפה הסבים? הם רוצים לקטלג, לדעת אם אני אשכנזי או מזרחי, בשביל לדעת איך להתנהג אתך. זה איזשהו דרך, לאנשים שלא מכירים, לדעת למי אפשר להתחבר. אנשים לא אוהבים שאני אומר להם שאני גם וגם".טליה שגיב, ילידת 1975, ממוצא עדתי מעורב – "חצי מזרחי, חצי אשכנזי". הספר 'חצי חצי' מבוסס על עבודת דוקטורט שכתבה (2012) במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. ספרה הראשון, 'הללויה ומרמלדה', ראה אור ב-2010 בהוצאת "ידיעות ספרים". "ילדי החצי-חצי הם 'ילדי החלום'. הם היו הפנטזיה של ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומנחם בגין, שחשבו שילדים לזוגות מעורבים יאחו את העדות לישראליות חדשה – צברית, בריאה ושורשית. אבל כששואלים את ילדי ה"חצי-חצי", הם מספרים באופן מפתיע על גזענות, עלבון וכעס – על התגוששויות שבטיות ועדתיות. לפנינו ספר מרתק על הישראליות הנחלמת ועל שבריה בתוך מי שמאחים בגופם את קו השבר העדתי". (פרופ' גד יאיר, האוניברסיטה העברית, מחבר הספר 'צופן הישראליות')