ב-7 במאי 1945 נכנעה גרמניה בפני בעלות הברית, ״הרייך השלישי״ קרס ומלחמת העולם השנייה באה לקצה באירופה. במהלך המלחמה נרצחו כשישה מיליון יהודים בידי הגרמנים ובעלי בריתם.

ב-12 במאי 1965 כוננו הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה וישראל, מדינת היהודים, יחסים דיפלומטיים מלאים. יוזמי תהליך הפיוס בין ״אומת הרוצחים״ ל״עם הנרצחים״ דיברו על צמיחתה של ״גרמניה אחרת״ מבין הריסותיה של גרמניה הנאצית.

חמישים שנה לאחר אותו פיוס היסטורי, גרמניה נתפסת בעיני ישראלים רבים כבת בריתה הגדולה ביותר של מדינתם. רחובות ברלין מלאים ישראלים. מדינאים ופוליטיקאים גרמנים מצהירים חזור והצהר על מחויבותם ההיסטורית לעם היהודי וכן לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל.

אך עד כמה מבוססות ראייה ישראלית זו וההצהרות הגרמניות הללו? האם גרמניה אכן למדה דבר מה מעברה? עד כמה חשובה לגרמניה מערכת היחסים עם ישראל, אם בכלל? ואיזה תפקיד ממלאת האנטישמיות בחיי היומיום בגרמניה של היום?

בספרו גרמניה, אחרת מברר אלדד בק, כתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה מאז שנת 2002, את מערך התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות. במבט צלול ומפוכח ובשפה בהירה ומדויקת, תוך התבוננות היסטורית רחבה ומעמיקה ובעקבות ניסיון חיים אישי, משרטט בק בתבונה את דיוקנה הנוקב של גרמניה בימינו מנקודת המבט הישראלית והיהודית.

אלדד בק נולד בחיפה שמונה ימים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומערב גרמניה. עיתונאי מאז שירותו הצבאי. שימש בעבר ככתב לענייני המזרח התיכון בגלי צה"ל ובעיתון "חדשות", כעורך חדשות החוץ ב"הארץ" וכנציגם של כלי תקשורת ישראליים שונים בצרפת, באוסטריה ובגרמניה. סיים תואר ראשון בלימודי ערבית ואסלאם באוניברסיטת הסורבון בפריז. מאז 2002 הוא משמש ככתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה ובמרכז אירופה. ב-2009 פרסם את ספרו הראשון, "מעבר לגבול", על מסעות ומפגשים במדינות ערב והאסלאם הסגורות בפני ישראלים.