הים של וינה הוא קובץ סיפורים מפתיעים ועתירי דמיון הנובעים כולם מהעיר וינה. וינה הקיסרית של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, של מלון זאכר ושל קפה צנטרל; וינה של מלחמת העולם השנייה, אשר גדעה חיים וקרעה משפחות; וכן וינה של הזיכרון המתעתע כגילומו בתודעותיהם של פליטיה שהגיעו לארץ במטרה לבנות בה חיים חדשים. רוחה של וינה, בתקופותיה השונות, משתקפת בספר גם בשלל התכתבויות עם יצירות אמנות ויוצרים שונים. להתכתבויות הללו יש אופי בלשי, מסתורי, המעבה ומבליט את הצד האפל, המעוות והאלים של העולם האנושי-תרבותי המעוצב בסיפורים.