מִלּבִּםָ.

כַּמָּה דִּמְיוֹן נִדְרָשׁ לְהֵרָיוֹן?

כַּמָּה דִּמְיוֹן נִדְרָשׁ לְהֵרָיוֹן שֶׁל גֶּבֶר?

כַּמָּה דִּמְיוֹן נִדְרָשׁ לְהֵרָיוֹן שֶׁל גֶּבֶר הוֹמוֹ?

כּמַָּה?

נדירים הם ספרי השירה העוסקים, מראשיתם ועד סופם כמעט, בנושא מרכזי אחד. כאבי ילדים, ספר הביכורים המצוין של ניר אילון, הוא אחד הספרים יוצאי הדופן האלה. העיסוק המתמיד, האובססיבי כמעט, בנושא הפוריות והילודה — ובאופן ספציפי יותר: העיסוק בנושא ההורות ההומואית, כפי שהוא נחווה על ידי הכותב — הוא שמושל בספר הזה ביד רמה. הכמיהה לילד(ה), החרדה לילד (ה), האהבה לילד(ה), הנהייה אל הילד(ה)— הנושאים הללו מתווים לא רק את התמטיקה של "כאבי ילדים", אלא גם את נימת השירים, את אופיים ואת תהודתם.

קולו של ניר אילון הוא קול ייחודי ומובחן בתוך מקהלת השירה העברית העכשווית, וספר הביכורים שלו הוא יצירה בשלה להפליא, המתאפיינת בעולם שירי עשיר ומובהק. שיריו משרטטים מסע תודעתי ופואטי, המוביל את הכותב מהעקרות אל הפיריון, מהאי־הורות אל ההורות, מהכיסופים אל ההגשמה, וממנה — אל הכאב הבלתי־נמנע, כאבו של העץ המניב את פירותיו ומשיר אותם אל קרקע העולם. זוהי שירה מדויקת ועדינה מאין כמוה, העושה שימוש רב יכולת בצורות שיריות קלאסיות ובשבירתן, ותמיד מתוך חמלה גדולה וכשרון נדיר לאהבה.

(דורי מנור)