כשמלאו לרינת ספיבק 35, היא התעוררה בהודו עם בלוז יום הולדת. היא הרגישה לא נורמלית שלא יישרה קו עם אנשי השנתון שלה. היא חשבה שבגיל הזה כבר תהיה בזוגיות אוהבת.

התהייה אם "מאוחר מדי" הניעה אותה לראיין נשים שעשו את זה שונה. כאלה שלא הכירו את בן הזוג בתיכון, בצבא, באוניברסיטה, וגם לא בעבודה הראשונה. נשים שחשבו שאולי כבר לא יהיו בקשר זוגי, אבל גילו אחרת. היא רצתה לשמוע סיפורים שיוכיחו לה שזוגיות קרובה ומיטיבה אפשר ליצור הרבה אחרי שלב המסגרות המקובלות שמרכיבות את החיים.

באהבה בדרך, 21 נשים מספרות בפתיחות ובכנות על חוויית הרווקות המאוחרת ועל התהליך שהוביל אותן לקשר זוגי משמעותי. בין לבין משתפת ספיבק ברגעים מהחיים שלה: אהבות שהיו וכבו, תובנות שצברה, חששות שצפים ועולים, וגם נוגעת בשאלות שמופנות לישראליות בגיל ובסטטוס שלה, כמו "איך זה שאת עדיין רווקה?" ו"למה את לא מקפיאה ביציות?"

אהבה בדרך הוא ספר על לבד ועל ביחד, על רווקוּת ועל יצירת זוגיות בשלב מאוחר יותר של החיים.