״מסוחררת, פשטתי את שמלת האוהל. ריח חמוץ של זיעה נדף ממני. נשכבתי על רצפת הבלטות הקרה. לאחר שנרגעתי, קמתי למטבח ושתיתי כוס סודה קרה. הורדתי את החזייה ונשארתי רק בתחתוני הסטרץ׳ השחורים. הרגשתי מעט הקלה בלי לחץ החזייה מתחת לשדיים ומתחת לבתי השחי. כבר סירבתי לקנות בגדים גדולים ממידתי כדי שתחושת הלחץ תזכיר לי שאני חייבת לרזות. הבגדים שנאלצתי ללבוש מאז הלידה הראשונה, במידה אקסטרה-לארג׳, שיוו לי מראה נפוח. התביישתי להיות עירומה מול אלכס, אף על פי שמעולם לא העיר לי כששמנתי. "את האישה הכי יפה בחדר," ספק החמיא לי ספק עודד אותי כשהיינו יוצאים. למרות זאת הסכמתי להתעלס איתו רק בחושך.״